היא ישבה שם בחושך, חצי מקשיבה, חצי חושבת עליו.
חולמת עליו וקצת מקשיבה.
חושבת על מה שהיה כתוב בהורוסקופ שלה ומבטלת את דינה הטבוע
בכוכבים בהיסח הדעת, הרי היא לא מאמינה באסטרולוגיה.
ואולי מחר אם הכוכבים ינבאו טובה, אז היא תאמין.
היא ישבה שם בחושך, חצי רוקדת, חצי חושבת עליו.
חושבת עליו וקצת רוקדת.
חושבת על ההרגשה הזאת שמעלה עצב בחיוכה, מנסה לקבוע אם היא
טובה או רעה.
היא ישבה שם בחושך שוכחת את הכל, וחשבה עליו, על הקול שלו, על
העיניים שלו, על מגע היד שלו, על השפתיים שלו,

וכעסה על עצמה בפעם המי-יודע-כמה שאין לה אומץ לדבר.