"דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם: הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים
הכל הבל: מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש: דור הלך ודור
בא והארץ לעולם עמדת: וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח
הוא שם: הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל
סביבותיו שב הרוח: כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל
מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת: כל הדברים יגעים לא יוכל
איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע: מה שהיה הוא
שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש: יש דבר שיאמר
ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: אין זכרון
לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה:
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם: ונתתי את לבי לדרוש
ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים
לבני האדם לענות בו: ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה
הכל הבל ורעות רוח: מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות:
דברתי אני עם לבי לאמר אנה הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר
היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת: ואתנה לבי לדעת
חכמה ודעת הללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח: כי ברב
חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב"
קהלת א'

הבל הבלים הכל הבל
אולם הבל עניין בו יש
כי לשוב ולהיתלות על חבל
אומץ לב רב מדי לא דורש

יעמל האדם והשמש קופחת
וכל עמלו הוא לריק
מיתתו הימנו הישגיו לוקחת
כאילו אין לה עניין ופשוט מקפחת
אם נכשל הוא ואם הבריק

אולם אם אבדון מבקשים שתמיד
יהלל עמלנו על זו הארץ
אופטימיות זו מובילה להגיד
שיקר אותו הבל של מרץ

דור הלך ודור בא והארץ עומדת
וכי איפה תלך והיכן תחפש
תובנה רק אחת בחיינו נלמדת
הסברים של מוסר לחדול לבקש

גם השמש סובבת וברוח עפה
ונחלים את הים ממלאים
ואולי לאידיליה כל כך יפה
נחדל להציק במלים

שהרי אין כל רע בזרימת נחלים
אשדים ונהרות יזרמו לאגם
טוב הרוח שברשרוש העלים
במבחן של מוסר נדם

כי איננו שומעים רק כדי לשמוע
ואיננו רואים רק כדי לראות
מבחינים בדיוק היכן טוב, היכן רוע
בזעקה ראשונים מלחשים "בואו!"
אחרונים של עתיד מלמדים לקוות

בתקווה קם אדם, בתקווה נעלם
בתקווה מכל שאר יצורים הוא מורם
ואם יעף תקווה בחיקו החליד
במותו זכרונו יימחה לתמיד

לא נתקן הקלקול, לא נמצא אידיאל
ואולי בדורות של שנים ארוכות
לא מצאנו שיפור לעולם זה בכלל
אולם לא נחדל לקוות

כי אפשר שרק סבל בדעת נבדה
בעינינו ראינו, באזנינו שמענו
בחכמה עליונה שהכל בה ידענו
אך מכאוב של הכל לא נדע

הבלים היא הגות, הבלים היא שירה
הבלים אמנות, וטיפש כל אחד
ואולי האומרים כך נשיט בסירה
נחפש איזה אי מבודד עם טירה
ימצאו להם עיר להיות לבירה
ונותיר אותם שם לבד

הכתוב הבלים אולם איך יביא
מר קהלת הלץ שלעגנו לו
לימינו שלנו כדי שנבין
לו הותיר הנמשל רק אצלו