לא היו טיפות מאז
החורף האחרון
רק שלוליות בוציות
במגפיים
מבצבצות בתוך הקור.
יש רגעים
בהם נזכרת,
תמונה אחרת
אולי מסרט,
היו לך ימים יפים
ובזאת הפציע
כל האור אל תוך הרגש.
נותרו לי כך וכך ימים
ועוד נמשך לו זה הסרט
תמונה שלנו, יפתי
ובך טמון כל אי השקט.
על אדמתך צומח חרש
עשב בר שמתרפא
תחת ידם של אלה
שעוד לא מצאו כל מחסה.
יש לך זמן עוד להפתיע,
יש לך זמן עוד לשנות
ולא לשווא צנחו בפתע
מילותיהם על חלונות.
לא פרחו הפרפרים
מאז החורף האחרון,
אך ידך פתוחה ועדיין
לא כלו התקוות.
ורק טיפות,
טיפות עלינו,
מאז החורף האחרון. |
