היא מדברת...
היא מסבירה..
אני מרחפת...
ומעבירה...
החיוך פשוט עולה,
בלי כל סיבה
מי אמר שאני מועילה?
בא לי לבכות,
בא לי לצרוח,
אבל כולם יסתכלו
"כי היא משוגעת"
למות מבפנים
ולחיות כרגיל
לנסות לחזור לעצמי שמלפני שנים
האף נוזל
אך הבכי ממאן לפרוץ
למה באת חיוך מקולל?
ומה רצית?-אותי לעקוץ?
למה אני כבר לא באור הזרקורים?
למה אני לא מוצאת ביאורים?
כואב לי?
תגידו אתם...
ואולי גם תגידו לי
איך להתנחם??? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.