זה בלתי אפשרי ככה. אני צריך לחכות לרגע שההשראה תבוא.
אני יודע שהיא לא תבוא.
המוח שלי ריק. לגמרי. לפני זה כשהבטתי במראה חשבתי על החומר
המעניין (?) שאני הולך לכתוב ועל גילויי הלב שתכננתי להזרים
באופן שוטף. רק לפני דקותיים. אבל עכשיו, זה נראה כזה פאטתי.
אני לא כותב.
קראתי את מה שכתבתי מההתחלה. את האמת -  אין לי מושג.
מעניין איך הם... האנשים שעושים את זה כל כך טוב, שיכולים
לשפוך את הכל בצורה שהכי נוגעת בך שבא לך פשוט... נתקעתי. נו,
אני שונא שזה קורה. הייתי רוצה שזה יהיה המונולוג הכי נקרא בכל
האתר. אבל זה לא יהיה. זה בטוח.
בא לי למחוק הכל. רב הסיכויים הם שאני אמחוק הכל ולא אשלח את
זה. אני לא משהו בזה. לעזוב ?
לא. עוד מעט.
עזבו...!
עזבתי.