לאן עפים הפרפרים בלילה?
בחושך, בשקט? לאן נושאות כנפיהם?
חודרים מבעד לחריצים, חומקים אל תוך הצללים.
ולפעמים, כשקצת עצוב להם וקר, הם מתפרפרים מעט יחדיו.
וסך-הכל אני חושבת, הם מחפשים הרבה חום ואהבה.
צריכים מישהו לידם שילטף אותם, ינשק אותם, יגע בהם...
יאמר להם כמה הם נהדרים, כמה הוא צריך אותם.
והמגע הזה, חודר להם אל הלב, עד כי אין הם יכולים בלעדיו.
והם מנענעים בכנפיהם הקטנות, הציבעוניות והרבגוניות
הם משגעים את הסובבים אותם בכל-כך הרבה חינניות.
אבל בלב שוב קצת רע להם ועצוב.
הם בודדים.
והיכן שוב המגע האוהב?
פרפרי החורף כבר הלכו והתעופפו להם מזמן,
והם שוב עם עצמם לבדם.
והאביב מגיח עם הוד פריחותיו,
ובלילה הבא שוב יחפשו להיות יחדיו.