מבט נעוץ במסך,
חיוך מרוח נשכח,
ניצוץ קטן של סיפוק,
הפעם פעל השיתוק.
הכל נגמר שם בפנים,
בתוך מה שמראים,
בתוך מסך המידע,
שלעיני כולם הוא נגלה.
סוף סוף גיליתי,
את האושר שלו חיכיתי,
עולם אחר לפניי,
איני מאמינה למראות עיני.
על ידי לחיצת כפתור,
נראה לפניי יקום,
בלי לעמוד בתור,
אני בתוך הפורום.
והנה חיים חדשים,
שכל כך ציפיתי להם,
ויש פה הרבה אנשים,
והם כמובן אתם.
והכל כל כך מציאותי,
כל כך טוב עד כאב
וזה הרשים אותי,
עד לפעימות לב.
יש פה בעיה אחת אבל,
וזה באמת באמת חבל,
אתם יודעים שאין אלו חיים,
אפילו שאתם כל כך נהנים.
אתם רק מנסים,
למצוא חברה שונה,
בכל מני אתרים,
ואתכם אני מבינה.
אך המסך הוא מסך,
והעולם מסביבו גדול,
אז אנשים, אל נא נשכח,
שאפילו אם האינטרנט הוא כל יכול,
חיינו לא הופכים לפחות מכשול -
ממה שהם היו קודם. |