New Stage - Go To Main Page


אנחנו מדברים על מה הכי מגרה
ואז אנחנו
מדגימים.
שתי בנות ושלושה בנים.
ועוד אחד, צופה מהצד.
או שאני קצת שיכורה או שאנחנו
באמת לא מכירים.
וזה בסדר כי היא מדגימה לו
איך נושכים את הצוואר ואני מסמנת לה
שתדגים עליי גם.
ודיונים ילדותיים על כמה
"קל יותר אם הייתי לסבית"
(גם הבנים מסכימים)
והיד של זה מאחוריי מלטפת
אותי גם מלפנים
השפתיים שלו מנסות להעביר לי עשן
אחר מהצד מלטף לי את היד
העיניים שלו מבקשות
השפתיים שלו כבר עברו לצוואר
זאת שמולי מבינה את מצבי ומבקשת
בוא אליי." גם אני רוצה קצת צומי"
אבל לה יש כבר מישו אחר
שטרחתי לנפנף לא מזמן
עכשיו זה לא חשוב פתאום
כולנו כל כך קרובים
לא עושים כלום, רק מדברים
מדגימים
מיישמים
אבל
אני מתחמקת, מתפתלת, אבל לא
אומרת לא
מסיטה נושאי השיחה
אז ספר לי מה ראיתם במסיבה שעברה
עד איזה שלב הייתם נוכחים
מסתבר שחבל על תירוץ ה"שיכורה"
הם ראו אותי ואותה ואת כל
העגילים
ואז יש לי יציאה מוזרה
"תגידו, יכול להיות
שכולם פה ממש חרמנים?"

אולי הייתי עולה. אולי הייתי ממשיכה איתם
מה שהיו מוכנים בשמחה לקבל.
אולי הייתה יכולה להיות נשיקה
או איתו או איתה, סביר שאיתו
היה רוצה שאיתו
נוגע חזק אוסף אותי אליו
רגע אחד נעים לי ואז הרגע הזה עובר
בא זה שצפה מהצד ושולף אותי משם
"עזבי. יש לך חבר."




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/1/02 15:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרובוקציה בזכות עצמה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה