אנחנו מדברים על מה הכי מגרה
ואז אנחנו
מדגימים.
שתי בנות ושלושה בנים.
ועוד אחד, צופה מהצד.
או שאני קצת שיכורה או שאנחנו
באמת לא מכירים.
וזה בסדר כי היא מדגימה לו
איך נושכים את הצוואר ואני מסמנת לה
שתדגים עליי גם.
ודיונים ילדותיים על כמה
"קל יותר אם הייתי לסבית"
(גם הבנים מסכימים)
והיד של זה מאחוריי מלטפת
אותי גם מלפנים
השפתיים שלו מנסות להעביר לי עשן
אחר מהצד מלטף לי את היד
העיניים שלו מבקשות
השפתיים שלו כבר עברו לצוואר
זאת שמולי מבינה את מצבי ומבקשת
בוא אליי." גם אני רוצה קצת צומי"
אבל לה יש כבר מישו אחר
שטרחתי לנפנף לא מזמן
עכשיו זה לא חשוב פתאום
כולנו כל כך קרובים
לא עושים כלום, רק מדברים
מדגימים
מיישמים
אבל
אני מתחמקת, מתפתלת, אבל לא
אומרת לא
מסיטה נושאי השיחה
אז ספר לי מה ראיתם במסיבה שעברה
עד איזה שלב הייתם נוכחים
מסתבר שחבל על תירוץ ה"שיכורה"
הם ראו אותי ואותה ואת כל
העגילים
ואז יש לי יציאה מוזרה
"תגידו, יכול להיות
שכולם פה ממש חרמנים?"

אולי הייתי עולה. אולי הייתי ממשיכה איתם
מה שהיו מוכנים בשמחה לקבל.
אולי הייתה יכולה להיות נשיקה
או איתו או איתה, סביר שאיתו
היה רוצה שאיתו
נוגע חזק אוסף אותי אליו
רגע אחד נעים לי ואז הרגע הזה עובר
בא זה שצפה מהצד ושולף אותי משם
"עזבי. יש לך חבר."