היא חוזרת הביתה מיום מטורף
פותחת ת'דלת עומדת בסף
מחכה שיבואו יגידו מילה
"איזה יופי שבאת, ברוכה הבאה"
מוצאת בית ריק עם פתק קטן
"להאכיל את הדג, לך יש כבר מוכן"
מורידה נעליים, מורידה ת'בגדים
מפזרת בבית את כל הדברים
הולכת בלי כלום זקופה וישרה
אך בפנים מרגישה הרגשה נוראה
נכנסת למקלחת, לוקחת מגבת ושמה בצד
פותחת ת'מים- שירתחו לה מיד
אדים מתחילים לתפוס ת'אוויר
אדום מתגלה על גופה הבהיר
היא שוטפת את כל הלכלוך שרואים
עד שנעלם השחור מעל הפנים
חופפת שיער מספר פעמים
עומדת, בוכה כי רע לה בפנים
כשיוצאת כבר החדר מלא באדים
המראה מסתתרת אך מראה סימנים
לוקחת מגבת, מתחילה בעיניים
כשיפסיקו לטפטף תעבור לשדיים
אחר כך לבטן ואז כל השאר
לוקחת מגבת, לשים בשיער
נכנסת לחדר נשכבת על המיטה- באלכסון
עוצמת עיניים ושוקעת לעולם- בלי אסון
מדמיינת איך הכל היה פעם מקסים
פשוט ורגוע ,בלי אנסים...