כשבדידות עומדת בפתח
מחככת כפותיה בסיפוק מהול ב
שמחה לאיד
נולדת כוונה
לא לוותר
להמשיך במסע
אפילו אל הלא נודע
לדעת עוד כמיהה
וערגה
לשוב לימים בהם הנפש חגגה
ואז, מבעד לצעיף
רקום דמעות ועצב
אדם ניכר בידו המהססת
בתחילה
מתחילה
סליחה
ואחר כך בוטחת
גרון ובטן שוב לא מתכווצים
ושירה נולדת
כמשחק ילדים
שובבות נעורים
כמו שתיל שרוח סורק בעלעליו
צומח נובט מחדש
מכסה עליו החרוכים
כך שיר נולד
וקח
תשובה לנתן זך:
"כשבדידות אינה פחד"
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.