קווים לבנים ושחורים נעים על פני המים
של גופך
ואני נושב מסביבך כמו שהרוח נושבת את הגלים
שהם שם משפחתי אבל
אין לי שום קיום מלבד הקול
של הנשימות שלך בזיכרון צרוב של
חדר מיטות חשוך
כשאני רוצה לאכול את כל העולם ,את
כל מה שבו זה אני
שאני זה בעצם כל מה שבולע ויודע
שכולם-כם לא מבינים בדיוק כמוני
איש של קווים
לבנים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.