|
אני כותבת לך למרות
שיודעת שזה חצוף
אני כותבת כי יודעת
שתטרוק לי בפרצוף
אין תקווה ואין שום טעם
וגם אין לי כל תירוץ
להצדיק לך את כל מה
שעשיתי שוב ושוב.
יש בי פצע מדמם.
אין מזור ואין תרופה.
לי לא משתקפת
בראי ילדה יפה
מהלכת ברחוב,
ומרגישה כה חשופה
האהבה לא מעכלת
שהגיעה אל סופה
ואני יודעת
יש כבר מישהי אחרת
ועכשיו היא היפה
ואני המכוערת
אני לא יכולה יותר לנשום.
אני ילדה אחרת.
אגדל אולי זימים
כמו השפמנונים
אחייה בתוך ימת החולה
לא יראו אותי שנים.
ודייג ביש מזל
יעלני בחכתו
ולמעדנייה הוא
ימכור את מרכולתו
ולפתע תזהני
עירומה עטופה בעיתונים
ואז בטח תתרגש כי הרי
אתה אוהב דגים מעושנים. |
|
|
צביקה הלולן
מזכיר לי את
עצמי בנעוריי.
לבן, עגלגל,
נטול שיערות ואם
מסתכלים מקרוב
רואים מלא סדקים
קטנים.
אפרוח ורוד,
בוקע מהביצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.