מוקדש לבוז'ו מלך הבשר

הבטתי עליה... היופי, האור, השלמות! חשתי בתוכי תאווה מבעבעת
שלא ידעתי איך לספק. התשוקה שבי לענות על הצורך העז והדוקר הזה
גדלה מרגע לרגע.
"היא חייבת למות..." ידעתי, "חייבת למות!"
תכננתי מה אני יכול לעשות בנידון... כמו כל אדם בעולם, גם לי
היו תשוקות רצחניות. הרצון החולני הזה להוכיח כמה אתה עליון.
הרגשתי איך המעיים שלי דוחקים בי... להרוג אותה! לדקור אותה!!
תמותי!!!
נבהלתי לשניה... כמה תאווה רצחנית כבר יש בי? מה קרה לי???
איפה הנשמה הטובה, הטהורה והאוהבת שיש לי לרוב?
אך לא היה זכר לכך... לא לכך ולא לשום דבר. הייתי במצב שונה.
זה דומה לתשוקה מינית, אבל זה לא בדיוק אותו דבר. חזק יותר?
חלש יותר? כל אחד מחליט לעצמו, אצלי זו אחת התשוקות הכי חזקות
שיש, ומאוד קשה להתגבר עליה!
ידעתי שאני חייב לספק את התאווה שלי... ידעתי שהגיע הזמן
להפסיק להתענות, ולפעול!
"זה בסדר" שכנעתי את עצמי, "ככה הטבע פועל, החזק שורד, לא? אני
חזק והיא חלשה, ומותר לי לפי החוק..."
לקחתי את הרובה שהיה מונח על האבן מאחוריי. אבן קטנה נפלה על
הארץ והשמע רעש שגרם לה להסתכל לכל הכיוונים, אך היא עדיין לא
הבחינה בי.
חשבתי עליה, באיזו קלות היא תוכל למלא את התאווה שלי...רציתי
לנצל אותה לכל טובתי האישית, לעשות ממנה כל מה שארצה! חשתי את
הכוח...כן! כן!!!
שמתי מחסנית ברובה, ודאגתי שהכוונת תהיה במדויק על הראש שלה.
"אין לי שימוש רב בו..." חשבתי לעצמי, "וחוצמזה אני לא רוצה
להרוס משהו מהגוף, יש לי שימוש בו..."
אז שוב החל המצפון שלי "בדיוק כמוך, גם היא נושמת, רצה,
משתוקקת ורוצה דברים... איך אתה יכול? אתה צריך לחיות בהרמוניה
עם הטבע ועם החיים שמסביבך, אין לך זכות לקחת חיים!"
"אוי, סתום ת'פה שך כבר!" אמרתי לו, "אני רעב!!!" צרחתי וסחטתי
את ההדק חמש פעמים רצופות.
היא נפלה על הארץ, מתבוססת בדמה.
צלצלתי לדוד ובוז'ו יבואו לעזור לי להעמיס אותה על טרקטור
שגנבתי, כי היא היתה יחסית שמנה...מאוד!
אחרי זה לקחתי סמרטוט רטוב וניקיתי לה את צדדים, את הבטן, הגב,
ארבעת הרגליים, ואפילו את הזנב כדי להיות יסודי.
אז נסענו לאטליז הקרוב, והחבר שם דאג להכין ממנה ארוחת מלכים.
סטייקים, קבבים, מה לא? ביחד אכלנו כמעט שלושת רבעי פרה, ואת
השאר השארנו לו בתור תשלום.
בעודי מעכל את הארוחה הנפלאה שהרגע בלעתי, שחזרתי במוחי את רגע
ההרג "מוווווווווו!!!!!!!! מוווווווו!!!!! מוו..." היא געתה
בכאב לפני שהתמוטטה על הארץ. חשבתי על כמה מגעיל מצידי היה ככה
סתם לצוד פרה... אך הנחמה היתה בגוף הבעיה. "לצוד! לא רצחתי,
אלא צדתי! הייתי רעב פשוט"! ובעודי מהרהר בכך, שוב החלה אותה
תאווה לגדול אצלי בפנים... שוב אותה תשוקה... מיד הבנתי. אני
שוב רעב!!!