אתה מתהלך בטיילת מעל הים -
חייבת להיות טיילת! מרוצפת בגרניט ובזלת! -
מתהלך ובוהה בסיפוק דרך מסך התכלת
במעשה ידיך: העיר היפה בעולם.

אתה מסתובב בתחפושת, ללא הפמלייה,
לא מזוהה על ידי נתיניך, לא מוצדע על ידי חייליך,
דוחה בעדינות את הצעתה של הפרחה
עם עיני הזית, שמושכת לך בשכמייה.

אתה צופה בעיר כמי שצופה בבתו הקטנה, השמחה,
משחקת עם חברותיה בגן השופע:
קודם כדור. אחר כך קלאס. מחניים. אחר כך גווע
הצחוק, ומגיע סג"ם מחיל הפרשים של הוד מלכותך,

תמיר וחטוב, ותוחב לה פתק ליד הקטנה.
הילדה קצת בוכה, קצת יוצרת בעיות של אבות ובנות. חוזרת
למוטב וחוטאת מחדש. כך אתה רואה את עירך מתבגרת,
תופרת לעצמה שמלה ארוכה ראשונה:

כמו של הבנות הגדולות! - מבתי מרזח, בתי הימורים,
מגידי עתידות, בתי בושת, סירות עם משי מוברח ובתי חרושת
למטבעות מזויפים: פרופילך המוטבע בנחושת
סוג ד' נראה עייף יותר מאשר במטבעות המקוריים.

ועל פי הפרופיל הזה אתה להבין יכול
שבעוד שנה או שנתיים העיר תשבור לך את הרגליים,
ותניח את כל רגליה - רגלי השיש, העץ, החימר, המים -
על ראשך המרוסק, ותמלא את פיך בחול.