הנחת יסוד - פרא אדם היא היתה.
ועפר רגליה שימש לי
לנקיון פני. שגרת יומי החלה
במחשבות עליה. וכך גם הסתיימה.
מבט החוצה מתוך הבית לא היה נחוץ.
מבט פנימה חשף אותה כמו שהיא -
טרור אורגני, אשת בר, חסרת גבולות.

הנת יסוד נוספת - אהבתי אותה.
והיא נהגה לאהוב באכזריות. השעבוד היה מוחלט.
טוטאלי. עבד המוחזק לא בשלשלאות
אלא בהעדרן. יראתי מהרגע בו תודיע
שאינה רוצה בי עוד. לו רק כבלה.
לו רק היתה אוחזת שוט.
אך היא אחזה בי בגרוני,
בהעדרו.

------------------------------------------------------------

 "אבנים מתגלגלות אינן מעלות עובש"

גלגול נוסף והעובש ימתין
לגלגול הבא של אבן השלילה
הנהר ישקע בזרימתו
והאופן בו הכוכבים ישוטו
יקבע את עתידם

אז לומר שלא ידעת
זו היסטריה משונה
כי כשנגעת בפניה
כבר הבנת
היא שונה

ויכולת להגיע
לירח אם רצית
ויכולת להגות
בעינוג האחרון
אך אחזת בידיה
כשהגדות הסתובבו
וגלגלת את האבן
עד שלילת אהבתה

------------------------------------------------------

( תודה ל FAITH NO MORE    ול-  ה. )

סעודה, כמצוות הגוף, כמצוות הנשמה.
אני ניזון מבשר יופיה
אך לעולם איני שבע.

היא מנקה אותי - אני משכים -
היא מיניקה אותי - אני משתין -
היא מסירה אותי מעל צוואר רחמה
מרחפת כשתיקה וממלמלת
"אל תדע אותי אני הצער
אל תדע אותי אני האהבה".
קולות נשימתה מסתעפים בי
כענפי העץ ומסתבכים בי.
ואני רוטן  ומבקש
ומתעלם  ומתרגש,
מכיר אותה, מביך אותה,
מציב אותי כמו ראי
ומהווה דמויות לאור רצונותיה.

הו רצונותיה הכבירים.
היא ניזונה מנשמתי
אך לעולם אינה שבעה.

---------------------------------------------------

פרורי טרוף הדעת פזורים על מיטתי
והלילה מנסה למשוך לכיוונו
שאריות משפיותי המעורערת.
תעטפי אותי חימר,
תפסלי ממני
מה שמתחשק לך להציב בגינתך,
רק תיקחי אותי מפה
מהקבורה המעודנת,
טוב לי עפרך
מזהב המלוכה.

יהא מה שיהא בעיתוני הבוקר,
גם אם שמי שם יתבוסס
במסגרת השחורה,
רק תיקחי אותי מפה
מהשגרה המטונפת,
טובה לי שנאתך
מאהבת המשפחה.