המילים שלא נקראו
נאמרו בתוכי עד שתיקה
אותיות פוזרו כמרבד עלים,
על מדרכה בשולי הכפר
תחת עץ ילדותי ירד צל כבד
אל כל שהבטתי לכיוונו
וחשכתי.
עלה עלה נפרמו משורשיהם
גזרי ליבי
הותירוהו קטוע בסיס
בשולי עצמי עברו השנים
לא נגעה שפה על עורי
העצים שכיסו מהשמש עליי
כעת מכסים את כולי
אל הדרור שנגנז חיפשתי דרכי
כאסיר שכבול
מחפש
והדרך נראית כאן,הבוקר הזה
יותר מתמיד
תחת צל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.