|
חדר מלא חושך
ריק,שטוף דממה
שולחן מפוזר וכוס שכבר ריקה
כבר שבוע לא זז מהמיטה
אזלו השאריות
הכל נשרף עד עצם
המערבולת בבטן מתגברת
והינך נותרת רק כתם
יידיים רועדות בלי סיבה
עצימת עיניים מביאה בהלה
הרופא כבר לא מוצא תרופה
ניסיון לכבות עוד להבה בוערת
מוזג נוזל בארס עטוף
שופך לתוכו,כמה פעמים ביום
דואג שהכל יהיה שטוף
ששום נקודה לא תפוספס
אך כמו גפרור שמתעקש
מצא בתוכו רק התגברות של האש
עוד שינה שאבדה
התפזרה לעצמה,
נגררה לחופי בלהות
והלילה נגמר
רק הבוקר גבר
והכתיב את רשמי התלאות
עוד מקרה שקרה
ואובדן שנקרה
בדרך אל סוף-תאונה
רק ילד קטן,מסתכל אל עצמו מהצד
ורואה שזו לא הצגה
רוחות מעיפות שאריות אחרונות
אל השביל המוביל את דלתי
מתאספים ערומים אבודי הרחוב
אל כינוס שארגנתי אני |
|
|
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.