טל איזנר / פאזל |
לא נותר דבר
ליישר כנפיים
להלך זקוף ברחוב
כשראינו-הספינה שוקעת
לא אגרנו חפצים לשמור.
את תמונות הבית הבלויות
שנאספו אל גלי החוף
לפזר אבק מסתיר
לנסות לצאת לעיר
אוספים חלקים אל תפזורת
מיישרים את הקו שנקבע
עוד חיבור של מפתח לדלת
שתוליך אותי החוצה
דרכה
קילוף עורי
פיסה אחר פיסה
כמו גבינה מגורדת
בסכין גילוח דק
פיסות נערמות בפיסות מושלכות
ואין פה פיסה של מנוחה.
התשקוט נפשך המסוכסכת
עור ורצועות קשות
עלים בשערך
לאן עוד נותר לך ללכת?
על חופי כל ים שמך חרוט
לאן?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|