יניב יאמן אופיר / גאולה |
חום, מגע,
רצון לתפוס שוב מחסה תחת כנפי האהבה
כמה רציתי להרגיש את הכאב הזה
מתוק, ממכר,
עם דמעות שמאיימות להתאבד עם כל רגע שעובר
סף הריגוש שלי אינו ניתן לסיפוק
מתחמק, מתעתע,
את שוכבת בין סדינים מחבקים גופך נוגע-לא-נוגע
הנגיעה היא האמת הגדולה מכולן
לחיות, למות,
שני הדברים מתקיימים לפעמים באותה הזכות
עוררת בי משהו שכבר נרדם לנצח
מלים, שיחה,
לנצח אהיה לך אסיר, תודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|