היא ישבה, הקפיצה את רגליה בלחץ, היא רצתה שלא ישימו לב שהיא
נרגשת אבל כולם ראו, גם מי שלא התרכז במיוחד למרות שלא היו
הרבה כאלו. היא הייתה רזה, עם עיני שקד כחולות במיוחד, צבע עור
מוקה וחזה...קטן. כן בגלל זה כולם הסתכלו עליה לשניה אחת ואז
הסיטו את מבטם. הם בחנו אותה מלמעלה למטה ככה שהלמעלה היה של
דוגמנית צמרת, אבל רק מבט אחד קצת יותר למטה וזה הספיק להם.
הבנים האלה...היא קיוותה שהוא לא יהיה כזה הם דברו כבר שנה
וחצי באיי סי קיו ורק עכשיו הם נפגשו. היא תופפה עם ידה
השמאלית על הכסא ועם ידה הימנית על השולחן תיפופים קלים כאלו,
עדינים... הוא הגיע, אבל היא לא ראתה אותו הוא נגש לשולחן שלה
ושאל: "גל?" היא חייכה אליו ואמרה בפשטות "היי" הוא התיישב
מולה. הוא נראה בדיוק כמו בתמונה וידעה שהיא לא, התמונה ההיא
צולמה לפני שהיא צבעה את השיער לכחול כהה ולפני שהיא שמה עדשות
כחולות... היא צולמה אז, כשהיא נראתה.. רגילה. הוא בחן אותה
והיא פחדה שיעזוב כשהגיע מבטו ל..מתחת לפנים, ואז הוא פשוט
נשען לאחור חייך ואמר: "וואו את נראת שונה " והיא שאלה "שונה
זה רע או טוב?" והוא ענה "טוב, רק טוב.."היא חייכה והסמיקה הוא
חשב לעצמו שהאדום מחמיא לה מאוד, הם אכלו ושתו ודיברו, היא
אהבה לדבר, קצת יותר ממנו ,אבל גם להקשיב וזה מה שהוא הכי אהב
אצלה, את זה שכשהיא מקשיבה היא מקשיבה עם הלב ולא רק עם
האזניים. הם הגיעו למצב שבו נושא השיחה המרכזי היה מוות, היא
סיפרה שפעם כשהיא הייתה בלונדון היא ראתה שוטרים שמוציאים גופה
של בחורה עירומה מפח האשפה והוא סיפר שהוא היה בפיגוע בנתניה
וראה חלקי גופות מפוזרות לכל עבר ואז לקראת סוף הערב הוא שאל
אותה: "חתכת פעם גופה?" היא בקשה ממנו לחזור על השאלה, והוא
חזר והיא נחנקה מחתיכת העוגה שהיא בדיוק אכלה היא הפסיקה לנשום
וכל פניה הפכו לאדומים (ואז הוא כבר לא חשב שאדום מתאים לה)
הוא חיבק אותה חזק מאחורה והקפיץ אותה עד שהחתיכה יצאה, איך
שהיא יכלה לנשום שוב היא אמרה לו שהוא חולה נפש, זרקה את החלק
שלה מהחשבון ויצאה הוא שילם את היתר ורץ אחריה. הוא אמר שהם
עוד לא מכירים ויש עוד זמן עד שהיא תוכל לקרוא לו חולה נפש,
היא ענתה שכל אחד שחושב על חיתוך גופות הוא חולה והוא חייך
אליה, אם היא לא הייתה בטוחה בוודאות קודם עכשיו היא יכלה לשים
על זה כסף...הוא פסיכופט, מה זה החיוך הזה?
ואז הוא פתח את פיו ואמר: "חשבתי שסיפרתי לך שאני לומד רפואה,
לא?"