טל איזנר / שבת בבוקר |
מוצל תחת כסות ומעקה
שנשענת רק לרגע לידי
ובקשת ולא בקשת
רגע מנוחה
מרבדי ירק עצומים שקוראים לך
עטורת ענפים ופרחים
הגשם רק מסתיר לך
קוראים לך והיום כמעט נגמר
סירות חוזרות אל המזח
ועוגנים נזרקים אל הים
תכול הים שנזכר כל העת בדברייך
פתוח למבקרים,והצל שמסתיר
מסונוור תחת החמה,
אולי רק לרגע נצא למנוחה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|