ארז נמרוד כהן / המלכה האפלה |
מתוך הדם והבשר,
מהמוות ושרידי החיים,
ראיתי אותה נבראת לאט.
מתנקזת מבין קירות סדוקים,
עולה עם העשן.
מטפטפת מבין שברי זכוכית וקרעי מתכת,
היא זורמת ברחובות ונישאת באויר.
גדולה ושחורה וכבדה.
חודרת לכל אדם לנשמה.
דוקרת, זועקת, מציקה.
אפילו השטן לא ידע כמותה.
ואישה שכולה, ובן יתום, ואלמן טרי,
כולם זועקים את שמה
נקמה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|