[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארז נמרוד כהן
/
תסמונת החבר הטוב

"תסמונת החבר הטוב." היא אמרה בקביעה מיומנת שרק היא יכולה
לקבוע.
"תסמונת החבר הטוב?" שאלתי בפליאה.
"כן, זה לא משהו שתשמע מהפסיכולוגים, הם עדיין דובקים בשגעונות
של החרמן הזה, פרויד, הם עוד יגיעו למושג הזה.. מיליונים בעולם
סובלים מהמחלה הממארת הזאת... 'בסט פרנד סינדרום' - בי-אפ-אס."
היא אמרה בטון יודע כזה שישר שכנע אותי.
"מה קורה עם התסמונת הזאת?"
"פשוט מאוד, מדובר באנשים או נשים שתמיד יתיחסו אליהם בתור
החבר הטוב, הבסט פרנד, ואף פעם לא ייתיחסו אליהם בצורה
הרומנטית..." היה לה מן רעד קל בקול.

"וזה נפוץ?" המשכתי לשאול בהתעניינות.
"בערך אצל אחד מכל עשרים אנשים."
"מה קורה לאותו בן אדם?" שאלתי אותה.
"הוא אף פעם לא יזכה בקשר שמגיע לו, הוא פשוט לא יודע להתחיל
עם בחורות, רק להתידד איתן, הבחורות שהוא יתאהב בהן הכי קשה
יהפכו להיות החברות הכי טובות שלו. הוא יאלץ במשך שנים לשמוע
על החברים שלהן ומה שהולך ביניהם. הוא יחיה בסבל תמידי. תמיד
בהרגשה של 'כל כך קרוב אבל כל כך רחוק...'" הדברים שהיא אמרה
נשמעו לי מוזרים אבל זאת הייתה תאוריה מעניינת.
"למה הוא לא מנסה להשיג יותר מרק "בסט פרנד"?" שאלתי. על פניה
עלה סומק קל.

"כי בדרך כלל כשאותו בן אדם רוצה לפנות אל אחת מאהבות חייו,
אותן אהובות מצננות אותו כי בדיוק הן בוכות על החבר שנסע או
שמחות על הדייט החדש או מספרות לו שהן חושקות באדם אחר." היא
אמרה תוך כדי שהיא בוחנת אותי בעיניה הירוקות.

"וואו נורא! וזו תסמונת לכל החיים? זה ממאר?"
"מעטים מאוד החלימו מהתסמונת, אבל זה אפשרי. אם אותו אדם מצליח
לשבור את המעגל הנורא, כל הידידות שלו יסתכלו עליו אחרת אחרי
כן..." היא סובבה את מבטה אל החלון, אור הירח צבע את שערה
האדום לאדום כסוף.

"תיאוריה מעניינת יש לך מיכל, אבל היא מוזרה לדעתי."
ראיתי משהו מתנפץ בעיניים שלה כשאמרתי את זה.
"טוב אני עייפה... נראה לי שאני אלך, גם ככה אני לא מרגישה
טוב..." היא קמה, רעד קל עבר בגופה כשהסתובבה עם גבה אליי. היא
יפתה מאוד בזמן האחרון... שינתה את סגנון הלבוש יותר לכיוון של
הסגנון שאני ממש אוהב... הנה היא כבר ליד הדלת...

"מיכל..." היא הסתובבה אליי, תקווה אחרונה בעיניה.
"מיכל, בואי נצא לטייל." היא הנהנה, ולא ידעתי לאן ועד מתי,
אבל ידעתי, שמיכל כבר לא תמות מתסמונת החבר הטוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקשר לסלוגן
מקודם:
יש פה מישהו
מבת-ים?


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/02 4:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז נמרוד כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה