שיר נכתב בשקט,
שיר זורם מבין אצבעותיי.
בזכות השיר אני לא צועקת
את כל אכזבותיי.
חרוז גם בשרשרת,
חרוז הוא גם בשיר.
אני לא מאושרת,
נגמר לי האוויר.
אני לבד נחנקת,
מתמסרת לכדור
בו אני משחקת,
כדור לראש חדור.
נגמרו לי המילים,
נמאס לכתוב שירים
על בדידות ועל כזבים,
על דכאון ואוהבים.
שיר טיפשי הרי כתבתי,
גם אתה יודע זאת,
שואל אותי "לאן הגעתי?"
"די! אני הולך" , אמרת.
"להתראות..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.