וכנראה שאף פעם לא אדע. איך פתאום נגמרת? למה? אתה כבר לא אוהב
אותי יותר?
בליינדייט, סושי בר, נשיקה מדהימה. סקס על ספה.
נשארת לישון.
כתבתי לך למחרת שהיה לי כיף להתעורר לידך.
אמרת שנשים עושות לך מוזה לכתוב.
ואת, את לא. את עושה לי טוב.
ביקשתי שתכתוב לי. אמרת, כשיבוא. כנראה שכבר לא תכתוב.
היינו יחד שבועיים.
אתמול.
יחד כל יום, מתעוררים יחד, ישנים יחד, מצחצחים באותה מברשת
שיניים.
סיפרת לי על החברה שלך לשעבר. אמרת שהייתם יחד 6 שנים.
המון זמן.
"רצתה להתחתן. פחדתי. אבל , עם הזמן שעובר, נראה לי שאחיה איתה
את חיי".
ואני הקשבתי בשקט.
לא רציתי לומר דבר.
לא רציתי לשמוע.
אף מילה על אהבה.
לא אלי, לא אליה
דמעות. שלא ראית. שלא תראה.
אולי אתה איתה עכשיו?
אולי אתה מפחד לגלות שיש משהו אחר?
שמגיע לך הטוב ביותר?