מדיאה מארין / ועכשיו שאני באור |
האדום
ועכשיו שאני באור, אני מנסה להזכר... קא מלאה לה... קוניה
סינדרין, טבטונית ועברית מתגלגלים על לשון האש שהייתה לשוני
פעם
ואוזני ההבנה שפעם היו שלי שומעים צלילי נבל.
אני מנסה להזכר, לשבור את רצף החלומות שמטרפים אותי
לנתץ כל זיכרון של כאב, ואז לזכור איך באתי לאור, מנותקת
מהכול
אבל אני לא יכולה, או לא רוצה, לא באמת, כי בחרתי, כבר בחרתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|