היין שלי אדום,
אדום כעופר רך שדיים
כאדום ההרים,הרים עגלגלים כשדיים מעונגים
כעופר, האץ ברוח השלג החמימה
כעופר, רק לאחר שאהבתו השניה נורתה
ובוכה לי על יין,
בוכה על עופר אהבתו
הוא אינו כה אדום כמו החיים שבו.
הכאב שבו יוצר בעבוע,
עמוק וחריף..
וההרים שלו כבר הפכו לסתם שטוחה חמשושית-
והעופר כבר מת,
מת מבדידות השתיה
שתה הוא היין ולא נסע בזהירות בצומת הפינה,
תאונה בכביש ראשי-
עופר ומשאית לה נהג קירח קטן,
הכאב שביין, הדיכאון של קורבן האובדן
והאימא שנהרגה- השדיים שקטנו,
אין זאת הזקנה, רק האהבה שבה הם רצו..
דבר אשר חסם אהבה לתמיד,
באש התמיד-לא יהיה עוד,
ולא- היין -ההרגשה, אינו יכול להעלים..
האדום שביין יוריד לו הדם,
הכאב יותיר שם שממה לעולם.. |
