מהלך בעיר הפחים הירוקים,
דורך אל מרצפות האקרשטין עקומות המגע,
חש ברגלי את פירות הקיץ נמעכים,
מרצפים את אדום הרצפה בשחור עמום צבע .

ברווח הצר בין גדר החיה
למכונית חונה
אני נלחץ עם זקנה חולפת.
ריח הפורמלין מסמם אותי קלות.
סל הקניות דורס את רגלי ומשאיר
שובל פירות שחור,
מצחין משתן חתולים .

הדרום אפור.
אפילו שלטי הפרסומת הצבעונים
מאירים באפור קהה.
כאן לא תראה בגדי מעצבים.
כאן האורז צועק חזק .

אני מסתכל אל התחנה המרכזית הישנה ,
על ים הצבעים מלוכסני העניים,
ומחפש את רומנטיקת שירי המשוררים,
את שמחה החיים,
את האוטנטיות שאיבדה העיר הצפונית.
ומוצא גם פה את פסולת הפחים הירוקים .