זורק לך רק כמה חבלים ,
כי את הטוב אני שומר לעצמי,
את קיבלת את שלך
ואני את שלי.
חוטי הזהב שמהם שזור החבל
ניטווים בחדרי חדרים של ליבי
והאחת שתבין את פשר הקשר
תעלה בו, אולי,
תעלה אל ביתי.

אך שמור אותו החבל וקצותיו כולם קשורים
אך שתבואי את האם, האחות, האחת
פירמי ואירגי לי ממנו שטיח חיים.

האהבה-מחשבה ענן ברקיע תכלת
התשוקה-מניעה אך היא לא הדלת,
הדלת היא את,
אני רק מסדרון להראות לך כמה אכזרי פה לגור
אך אם תירצי עוד,
תבואי באותה הדרך,
לראות מהצד את חדרי השמור.