[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל ברליאה
/
התמכרות

שוב זה קורה לך. שוב את נופלת אל אותה תהום חסרת תחתית. שוב
האפלה מושכת אותך בקורים בלתי נראים. חזקים.
הגוף שלך מבקש את זה. מתפתל בעוויתות בלתי רצוניות. הקיבה שלך
מתהפכת.
העיניים שלך נפוחות מחוסר שינה. אדומות. את לא יכולה לישון,
וכשאת ערה את לא מתפקדת. רק על זה את חושבת. להרגיש שוב את
הנסיקה אל השמיים. להיות כל יכולה. למצות את עצמך עד הסוף.
להיות כל מה שלא העזת מעולם. להתגבר על כל מכשול שיעז להגיע אל
דרכך. לשמוע אותם שוב. להרגיש אהובה. להפסיק להיות לבד כל
הזמן. לא לשתוק. לצרוח, ולצרוח חזק. לשיר. לקפוץ מצוקים.
לעוף.
להרגיש את כל הגוף שלך רועד. לאבד שליטה.
ליפול עמוק יותר ורחוק יותר. להרגיש את חום הגוף שלהם עוטף
אותך. להיות מחובקת ולו לשעה אחת עם איש בלתי מוכר. לאהוב.
להיות נאהבת. להרגיש. ללכת מכאן. לברוח. להיות דף חלק. חולף.
את יודעת לאן זה מוביל ואין בך את הכוח לעצור. את בוכה. שוב.
צועקת על כולם ומתכווצת בפינה מהכוח שלא ידעת שיש לך.
להיות בלתי נראית. להיות הכי נראית שיש. שכולם ישימו לב אליך.
שלא יועלו סימני שאלה כששמך יוזכר. את חסרת משמעות בעיניהם.
קיומך לא הצליח לחדור לתודעתם. הם דוחפים אותך. הם יורקים אותך
מתוכם. מעולם לא היית שייכת. לא להם ולא לך. אין איש שמכיר
אותך באמת. גם לא את בעצמך.
המילים מתרוצצות במוחך. הברות בלתי מתחברות. חסרות מובן. רק
כשאת שומעת אותם את מצליחה להיות. כל כולך הופך לכלי הפיתוי
האולטימטיבי. ובשביל מה? למען ההרגשה הקטנה ביותר של שייכות.
למשהו. למישהו. לדעת שאין להם שום יחס אליך. כל אחד מהם מכיר
חלק אחד ממך. עוד לא הצלחת לחבר את הפאזל. ספק אם אי פעם
תצליחי. אין אדם בעולם שאוהב אותך. את האויב הגדול ביותר של
עצמך ואין בך את הכוח לשנות. את ההפך המוחלט של עצמך. את הכל
ובעצם כלום. דבר ממך לא ישאר אחריך. אין לך מנוס אלא לחזור אל
אותם הרגלים ישנים. מגונים. להיות זונה בעל כורחך. ובחינם. כי
אין לך ברירה אחרת. כי את לא מכירה דרך אחרת. כי הדרך היחידה
שאנשים אי פעם יתיחסו אליך היא דרך הגוף שלך. וגם הוא לא משהו
שאפשר להתגאות בו. הדמעות חונקות את גרונך. את מאובנת. רק
במיטה את מתעוררת לחיים. וגם זה רק בשבילם. ההצגה חייבת
להימשך. כולך זיוף אחד גדול. אף לא רגש אחד אצלך אמיתי. זרים
מוחלטים ישמעו את הביוגרפיה האישית שלך על בוריה והקרובים לך
לא ידעו דבר מהמתרחש בתוכך. את הסערות המתרחשות בנפשך רק מעטים
מכירים. הגלים מכים בך בעוצמות הולכות וגוברות. מעולם לא היית
חזקה. את עלה נידף. כל רוח קלה תעיף אותך ממקומך. את לא יציבה.
את מעוותת. בדיחה של הטבע. אין לך עוגן במציאות. את חיה בסרט.
לכי תחיי עם עצמך עד קץ הדורות.
לילה טוב ילדה. תשני טוב, כי כשתתעוררי הכל יהיה אותו דבר. והם
יחכו שתבואי לספק אותם שוב. ואת תקפצי. בלי לחשוב פעמיים.
חסרת רגישות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם מה
שקורה בעת שאתה
עסוק בלתכנן
תכניות אחרות
(וודי אלן)


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/02 20:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל ברליאה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה