בא אליי מישו ביום שבת, שבת בצהריים, צלצל בדלת,  וסיפר שאמרו
לו שיש לי מכונית ושהוא מבקש טובה.
"אין לי מכונית."
"אתה יודע למי יש?"
"לא, אני גר פה בשכירות ואני די חדש פה."
אז מה אני אעשה?"
"מה קרה?"
"אני גם דייר חדש, אני מ518 , אחותי פה וירדו לה המים."
"אה, תזמין לה אמבולנס."
"אנחנו חדשים, עוד לא סידרתי את הביטוח הרפואי. זה הרבה כסף,
יקר."
"אהממ, תזמין לה מונית."
"כן, אני פשוט תקוע בלי גרוש."
"     ."
"שניה, אני אראה אם יש לי משהו בבית."
"הנה, חמישים שקל, למונית ואם תצטרך עוד משהו."
"תודה, תודה, בוא תרשום את הפרטים שלי: דני - 052-213556 ,
היום בשמונה אני מחזיר לך, אתה בבית בשמונה בערב?"
"כן."
"אז בשמונה אני מחזיר לך, מקסימום תשע, אני פה מ518 ."
"בסדר, בסדר, אין בעיה, רפואה שלמה לאחותך."
"רק עוד דבר אחד, אני פה בלי כלום, אם לא אכפת לך לברר לי
טלפון של חברת מוניות."
"בבקשה."
"תודה, תודה."
"בבקשה."
"אה, תגיד לי,  מה אני צריך לקחת לחדר לידה?"
"רק את היולדת, יהיה בסדר, בהצלחה."
"תודה תודה."


ארבעה ימים אחר כך צלצלתי.
"דני?"
"כן."
"אה, שלום, מדבר הסטודנט שלקחת ממנו חמישים שקל בשבת בצהריים
למונית, מה שלום אחותך?"
"איזה אחות? אחי אין לי אחות, אכלת אותה."
"מה זאת אומרת אין לך אחות? אמרת שאחותך צריכה ללדת, שירדו לה
המים."
"תשמע אחי, יש אנשים טובים ויש אנשים רעים, אתה נפלת על איש
רע."
"        ."
"תשמע, אני סטודנט, זה הרבה כסף בשבילי."
"גם, בשבילי."


ירדתי לתחנת אוטובוס, התיישבתי בתחנה.
כמה דקות מאוחר יותר ניגש אליי אדם, אמר שהוא הרגע יצא
מסורוקה, ואין לו כסף להגיע הבייתה באשקלון.
"כמה עולה כרטיס לאשקלון?"
"24 שקל."
"קח."

הייתה לו קופסת סיגריות בכיס של החולצה, והוא החזיק ביד
פלאפון.
אבל אני אעשה?
לא יכולתי לקחת את הסיכון שבאמת אין לו כסף לחזור.



פשוט לא יכולתי.