אריאל הדר / ילדתי |
מדפדפת בעיתון
אומרת "הו, כמה שהיא יפה, יש לה יום הולדת"
הופכת והופכת
כל דף את מציצה
אומרת "הו, איזו שמלה, אבא בוא תראה"
כסא הוא נדנדה
וילד הוא ילדה
אומרת, בסוף, בעמוד האחרון, "נ..ג..מ..ר.."
ילדתי שלי
נגמר לך העיתון
ושוב את מדפדפת מסוף להתחלה
הפעם את בוחנת
את הציורים
שואלת, לא מוותרת, עד תשובה את מקבלת
הנה את מסיימת
מסוף להתחלה
שואלת, "איפה אמא" ? ושבה לעיתון
1989
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|