יושב על קרקע בוכיה, מביט לעננים, אך השמים נקיים
אף ענן לא נשאר, אין אף ענן אחד בשבילי.
הקרקע רטובה, העיניים יבשות, נגמרו הדמעות, נשארו רק הצלקות.

מביט לשמיים מקווה לשביב של תקווה, תקווה? --- מקווה לשווא
החורף אופף אותי, אך העננים אינם, רק הירח מביט בי, מביט
ושותק.

העננים התרחקו, אך לעיתים הם חוזרים, להמטיר עליי עוד גשם,
להרטיב את החיים.

יושב על קרקע בוכיה, מביט לעננים, אך השמים נקיים
אף ענן לא נשאר, אין אף ענן אחד בשבילי.
הקרקע רטובה, העיניים יבשות, נגמרו לי הדמעות, דמעות בשביל
אחרים.
בפנים יושב לי, ובוכה, בפנים, אני ענן, בפנים הכל סוער.