הריקוד (1)

טיפה ועוד טיפה
של נוזל תאווה
על קודקודה , במיוחד בתוך עינה,
כמו בעינוי סיני מרתק.
השופט התנגד לדואליזם שלה,
כי דו זה אלים.
הוא פסק:
הולם לבה
ייפסק
עם סכין בגבה.

הריקוד (2)

חושי מפוזרים
בשלולית זיעה רותחת
לאחר הפירואטים,
שרקדתי אתך,
שולחת רגל מעלה
בגמישות פנומנלית
היא מורה בחזרה אליי
"סובי, סובי, ממטרה",
שאני אשמה.


הריקוד (3)

המוזה קמה על יוצרה
כמו גולם.
והיוצר נדהם, את רגליה עדיין לא השלים,
פרשה כנפיים והחלה לשיר
לא שירת גיבורים ולא שיר קודש,
היא שרה
לכבוד טרפסיכורה.
אלא שהיא, האלה, לא שועה לתפילת החומר אלא לתפילתו של היוצר.