|
כשחזרתי
היה שם חלול
הגוף שלי גנח
שהוא רוצה
אבל הוא היה
פצוע בשביל לראות
ניסיתי לאכלס אותו
בי
אבל לא היה
לי מקום
ברגעים קסומים,
חייכתי במבט של מנצח
ולא הקשבתי
לגוף המתייפח
לבשתי תחפושת
של אצן מרוצים
ורצתי קדימה
אך גופי לא עמד בקצב
וכשל
מאחור
ומדי פעם
כשתודעתי חוזרת אליי
אני עולה אליו
ומלקקת אותו
מפצעיו |
|
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.