טל איזנר / לחש אסור |
כאגוזים שפתע פוצחו
לחיים שספגו כל כך הרבה מתח
ושפתיים שרוו מים מלוחים
הפכו רפויים מול עינייך
וסמוקים בצבע חיים.
לא יכולתי כבר לשאת מבטה
הדמעות שזלגו מעיינינו
שלה
והחיוך שהוסתר
צחוקה.
כמעט ולא אמרה כאן מילה
ומבטה, חיוך סתור
נדודיה אל השמש בגפה נעשו
ומילותיי הפכו
לחש אסור
לא יכולתי כבר לשאת את מבטה
הדמעות שזלגו מעיינינו
שלה
והבית
היה רק ביתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|