טל איזנר / ימים בלתי אפשריים |
בין אצבעותיי הרועדות
הפכו כאבק עם הרוח
אינן יותר
לא ראיתי בשום רחוב עוד את
עורה
ולא שמעתי בשום אולם עוד את
קולה
כאילו לא היינו מעולם
שנינו.
הילכתי בין קירות ביתי
ובחזרה
כמעט כבר לא נותרה בי
הכרה
ימים בלתי אפשריים.
הפינה הדחוקה שאל דפנותיה
הקשוחות התרגלתי;
הפכה פתאום צפופה,
והחושך שהטילה-כבה
נותרתי שוב ללא דלת להכנס
ומקום להניח צוואר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|