|
בכיתי היום,
בכיתי היום ולא היית שם כדי לנגב את דמעותיי.
בכיתי היום כי כאב לי וכל כך רציתי שתבוא לחבק אותי.
חיכיתי לך-
השארתי את הדמעות כלואות בתוך עיני.
חיכיתי לרגע שאוכל לשחרר אותן...
לך-
ואתה תיגע בי בעדינות המטריפה שלך...
וכל נגיעה שלך תזכיר לי שיש מי שאוהב...
הנגיעות-
שיזכירו לי שמותר לי לבכות...
שמותר לי לכאוב
ומותר לי להרגיש.
אותן נגיעות שהטריפו את חושי אז...
באותו היום שנגעת בי בפעם הראשונה...
הנגיעות-
שבפעם הראשונה לא פחדתי מהן...
הנגיעות...
של ידיך העדינות
בגופי
בלבי
בנפשי...
חיכיתי לך...
שתלמד אותי שוב את חשיבות האהבה
את חשיבות הדמעות
וחשיבות הרגשות...
דמעותיי קפאו עם הזמן-
מחכות למכת החום של ידך המלטפת...
ועכשיו הן יורדות-
ממגע השמש החמה
שמזכירה לי כי כבר לא אראה אותך. |
|
|
מספרים שבלילות
הוא לא ישן.
שהוא יושב שעות
מול המחשב.
שהוא שנון,
ציני,
וגם הוא חולם
לכתוב סיפור
קצר.
'זה שמאשר את
הסלוגנים' -
סיפור סוחט
דמעות.
בקרוב ב'במה
חדשה'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.