|
בכיתי היום,
בכיתי היום ולא היית שם כדי לנגב את דמעותיי.
בכיתי היום כי כאב לי וכל כך רציתי שתבוא לחבק אותי.
חיכיתי לך-
השארתי את הדמעות כלואות בתוך עיני.
חיכיתי לרגע שאוכל לשחרר אותן...
לך-
ואתה תיגע בי בעדינות המטריפה שלך...
וכל נגיעה שלך תזכיר לי שיש מי שאוהב...
הנגיעות-
שיזכירו לי שמותר לי לבכות...
שמותר לי לכאוב
ומותר לי להרגיש.
אותן נגיעות שהטריפו את חושי אז...
באותו היום שנגעת בי בפעם הראשונה...
הנגיעות-
שבפעם הראשונה לא פחדתי מהן...
הנגיעות...
של ידיך העדינות
בגופי
בלבי
בנפשי...
חיכיתי לך...
שתלמד אותי שוב את חשיבות האהבה
את חשיבות הדמעות
וחשיבות הרגשות...
דמעותיי קפאו עם הזמן-
מחכות למכת החום של ידך המלטפת...
ועכשיו הן יורדות-
ממגע השמש החמה
שמזכירה לי כי כבר לא אראה אותך. |
|
|
יש שני סוגי
גאונים. הגאון
הרגיל עושה
דברים, אבל
משאיר לך את
האפשרות לחשוב
שגם אתה היית
יכול לעשותם,
אילו רק השתדלת,
וישנו הקוסם, זה
שאין לך מושג
איך הוא עושה
דברים. פיינמן
היה קוסם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.