המלאך שלי הוא מלאך כל כך טוב, מלאך כל כך נחמד מלאך חביב
שיודע הכל. הוא החבר הכי טוב שלי. הוא לא ניראה כמו כל מלאך
הוא ניראה כמו איש אמיתי וכולם יכולים לראות אותו. והוא בכלל
לא נפטר, הוא חי ונושם כמו כל אחד מאיתנו, הוא לא מלאך אמיתי
הוא פשוט מתנהג כמו אחד.
מתי שאני לא מרגישה כמו עצמי אז הוא בא ומעודד אותי ואז זה
מחזיר אותי למציאות הטובה. כולם אומרים שעדיף להישאר בעולם
הדימיון ולא במציאות, שהדימיון הוא הדבר הטוב והמציאות זה הדבר
הרע. אצלי זה בידיוק ההפך, אני מעדיפה את המציאות. במציאות יש
לי את המלאך שלי ואת הבית היפה שלי ועבודה טובה, בקיצור הכל
טוב. בדימיון לעומת זאת אני מדמיינת את עצמי לבד בשום מקום
סובלת מכאבים. ביגלל זה המציאות טובה יותר. זה לא טוב לחשוב
ככה?, שהמציאות טובה יותר...



אני והמלאך שלי מתחתנים עוד שבוע, כול המשפחה והחברים  ממש ממש
לחוצים ומודאגים מזה, אבל אני, אני סתם שמחה...שום דבר לא יכול
לעצור את החתונה הזאת אפילו שהוא נוסע יום לפני החתונה לחו"ל.



עכשיו....עכשיו הוא באמת מלאך.