תמונה 3: בנק דיסקונט, סניף אבן-גבירול.

(רונן יושב בעמדת הטלר ומקבל מסמך מהמזכירה)

רונן: מה זה?"
גלית: "זה תחקיר לאירוע השוד שהיה בסניף בחולון."
רונן: "תניחי את זה כאן, אני אקרא את זה אחר-כך."
לילך (טלרית, ליד רונן): "יש עכשיו גל של שודים, הא?"
רונן: "כן, בלאגן".
לילך: "אם באים לשדוד אותי נראה לי שאני מתעלפת".
רונן: "מה שצריך לעשות זה לא להתווכח עם השודד. פשוט לתת לו את
הכסף והכי חשוב - לא לשכוח ללחוץ עם הרגל על לחצן המצוקה שעל
הרצפה".

(לילך מתפנה ללקוח נוסף)

לקוח: "שלום. אני רוצה להפקיד 35,000 ש"ח במזומן".
לילך: "בבקשה. מה מספר החשבון" ?
לקוח: "447133, בסניף מרום נווה".

(לילך מקבלת את המזומנים ולוקחת הצידה כדי לספור במכונה המונה
שטרות. רונן מקבל עוד לקוח. לפתע מתפרץ אדם בין האנשים
הממתינים בתור, ניגש לרונן ומכוון אליו אקדח)

שודד: "תן לי את הכסף ! שים הכל בשקית" !

(רונן המום פותח את הקופה האישית שלו ונותן לו את הכסף. השודד
חוטף מידיו את השקית ופולט ירייה שפוגעת בצווארו של רונן. רונן
מתמוטט, שותת דם, והוא מאבד את ההכרה. השודד בורח עם השקית)

לילך (בוכה בהסטריה): "הוא ירה בו ! הוא ירה בו" !

אחד הלקוחות מנסה לטפל ברונן וצועק: "שמישהו יזמין אמבולנס".

(לאחר כמה דקות מגיע מד"א וצוות ההחייאה הכולל רופא קובע את
מותו. רונן נלקח ע"י האמבולנס. משטרה מגיעה למקום ומתחילה
לחקור את העדים לרצח. שאר הלקוחות מוצאים אל מחוץ לבנק
וממשיכים לעקוב אחר המתרחש בתוך הסניף.)

חוקר: "ספרי לי מה ראית"
לילך: "ספרתי את הכסף שקיבלתי מלקוח במכונה שסופרת שטרות,
והייתי עם הגב לדלפק. פתאום שמעתי צעקה: "תן ת'כסף". הסתובבתי
וראיתי את השודד. הוא איים על רונן עם אקדח מול הפנים. רונן
הביא לו את הכסף ושם בשקית שהשודד הביא אתו, ואז השודד ירה
ופגע בצוואר של רונן".
חוקר: "השודד לא איים עלייך?"
לילך: "לא. הוא הביט בי בזמן שרונן ארז לו את הכסף. מן מבט
חטוף כזה"
חוקר: "הוא ראה שאת סופרת כסף" ?
לילך: "כן. הייתי עם חבילה של שטרות ביד".
חוקר: "כמה כסף אתם מחזיקים בקופה הנגישה לקהל" ?
לילך: "בעקרון, עד 10,000 ש"ח. לפעמים חורגים קצת. אבל כל סכום
מעבר ל-10,000 אנחנו משחילים בקופת השחלה, לה יש מנגנון השהייה
מיוחד".
חוקר: "אוקיי, מה הלאה" ?
לילך: "אחרי שרונן נפגע, אחד הלקוחות ניסה לטפל בו".
חוקר: "טוב, תודה רבה לך. ייתכן ותצטרכי לבוא אלינו לתחנה לתת
עדות בצורה מסודרת בעוד יום-יומיים".
לילך: "בסדר".
החוקר פונה למנהל הסניף: "אנחנו ניקח את סרט הצילום שבמצלמה
אתנו, ונבדוק אותו".
מנהל הסניף: "כן, תודה לכם".