נדב זילברשטיין / פרידה |
אני לא חושב שאנחנו בקנזס אנימור.
מעתה זה רק שנינו מול כל העולם -
אך היכן כולם? האם עלינו לחפשם או ליצרם?
כיצד נתמודד עם כל המדבר הזה, שממון אינסופי
רק את ואני?
זהו קץ הימים, עבודה קשה מחכה לי, השמש קשה היום.
גופי מיוזע ונשמתי קצרה אין אני מסוגל
להחזיק דורות שלמים על גבי. הישעני איתי חוה זוגתי
על התקווה הקצרה לפני שתימס גם היא תחת יקידת
השמש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|