|
לו שעה אלהים לתחינתי
ונתן לי צואר ארוך
הייתי ממשיך ושותה
מהבאר אותה כרה אבי
עם חלוצים דלוקי עיניים
במחצית המאה שעברה
לו שעה אלהים לתחינתי
וצר לי עיני נשר
הייתי חג מעל ההרים
ומחפש את אותן האהבות
ותקוות שזנח אבי שבגר
הוא וחלוצים דלוקי עיניים
במחצית המאה שעברה
לו שעה אלהים לתחינתי
ונתן לי אורך רוח
הייתי שונה בתורה
ואוהב לבריות כמידתם
כאבי עת כרת בשנית
את בריתו והשיב את נפשו
הוא וחלוצים דלוקי עיניים במחצית המאה שעברה
|
|
|
אינכם יודעים
כמה עצוב זה
וכואב לשלוח את
סלוגנך יחידך,
שאהבת כמו בן אל
חלל הרשת,
ביודעך שאולי לא
תראה אותו
שוב...
ארתור סי. קלארק
בממלכת
הסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.