לילה גשום  אחד ישבתי עם סורום  קרסטפולן ליד מחשב. אני
מלמלתי כל מני שטויות, וסורום, משום מה, הקליד  את  מה שאמרתי.
כנראה הוא התאמן על הקלדה מהירה. או שפשוט היה משועמם מאוד.
בכל אופן, החלטתי לפרסם את החרא הזה.

מה שאני לא אוהב בביסלי בצל, זה הצורה שלו. הטעם, אלוהי. אבל
הצורה שיצרני הביסלי בחרו לדגם הבצל שלהם, לא אהודה עלי
במיוחד. הוא גדול מדי, שמן מדי, הרבה פעמים קורה שאני מכניס
ביסלי בצל לפה, נהנה מהטעם, תוקע ביס, ואז הביסלי נחצה לשנים
או לארבע, ולפעמים פוצע אותי אפילו, בחניכיים.
מצד שני, יש ביסלי פיצה, הצורה שלו מעולה. הגודל מתאים בדיוק,
אבל הטעם לא משתווה לביסלי בצל. לכן ההצעה שלי היא לקחת את
הטעם של הבצל, ולאחד אותו עם הצורה של הפיצה.
יותר מזה, למה לא לדבוק בצורה אחת, ולהפוך את כל טעמי הביסלי
לצורה של ביסלי פיצה.
יש לי הצעות שיפור למבנה של ביסלי פיצה, למרות שהוא המבנה הטוב
ביותר שמוצאים בחפיסות ביסלי מטעמים שונים, עדיין יש לי הצעה
לשיפור.
הבעיה בביסלי פיצה, היא שלפעמים כשאתה מכניס אותו לפה הוא נכנס
שוכב, ואז כשאתה נותן ביס זה נתקע בשיניים, והלעיסה לא חיננית.
לכן ההצעה שלי היא שיהפכו את הביסלי מריבוע לקוביה, וככה לא
משנה איך תכניס את הביסלי לפה, תמיד תנגוס בו בצורה הנכונה.
בעצם יש לי עוד הצעה, יותר טוב, שיכלול מספר שני.
למה לא לעשות אותו בצורה של כדור? הרי קוביה גם יכולה להיכנס
בזווית אלכסונית לפה, ולגרום לבעיות. לכן צורה של כדור פתרה את
הבעיה הזו, כיוון שכדור אתה תמיד תכניס באותה צורה. רצוי שיהיה
בתוך הכדור מה שיש בביסלי פיצה המקורי, שני הפסים האלה שחותכים
אחד את השני, ויוצרים פריכיות. איזה מילה מצחיקה זה פריכיות.
היא מין מילה שמעוררת תיאבון אצל הבנאדם, כאילו, אני שומע את
המילה פריכיות, ו...מיד אני חושב על אוכל, אני... משהו פריך.
תמיד כשמישהו מתאר את מנת המזון שלו, הוא יגיד הוא ישתמש במילה
"פריך", כשהוא ירצה לבטא משהו טוב. אף פעם לא תשמע משפט כמו:
"שוק האווז היה מחליא, ומזוויע בטעמו, ופריך." מצד שני, כמעט
בכל תכנית בישול, שאגב צצות כמו פטריות טריות בזמן האחרון,
לאחר הגשם, תוכל לשמוע משפט כמו: "האווז היה עסיסי, נימוח בפה,
ארומה נהדרת, מרקם אלוהי, ופריך."

פעם ראיתי משחק של בני יהודה, משחק כדורגל, ואלי אוחנה, המאמן
של בני יהודה בזמנו, בסוף המשחק, הוא נראה שמח למרות שקבוצתו
הובסה. לכן באותו רגע חשבתי שאלי אוחנה התערב עם מאמן הקבוצה
השניה על אלף דולר, נניח, שבני יהודה תובס. לכן, אלי שמח,
למרות התבוסה הנוראה. וכיוון שאלי אינו חכם במיוחד, הוא לא
הצליח להסתיר ממצלמות הטלויזיה את הנאתו. אני, במקומו, הייתי
דופק פנים אומללות למצלמה, מוודא שיש קלוז אפ על פני בשניה
שאני אומר "קוסאמאמק", ובאותו זמן שר בליבי שיר עליז.