"בהריון?" שואלת מוכרת חטובה, את טל השמנה,
שהחליטה לפנק עצמה בגרדרובה חדשה.
"לא",ממלמלת טל, "סתם שמנה...
"טוב", בואי נראה מה יש לנו בשבילך" מובילה
מוכרת חטובה ופרץ חיוניות חדש נסוך בה...
טל מדדה אחריה, מצטנפת בחליפת אימונית מהוהה,
מטמיעה פניני אופנה מפיה של מוכרת חטובה.

גם הפעם חוזרת טל, חפה מכל רכישה.
היא מהלכת בחדרה חסרת מנוחה, פושטת
את מעילה וחליפת אימונית דהויה.
עירומה היא נשכבת על מיטתה,בוהה בתקרת המראה,
שהתקינה לעצמה,"מאיפה התעוזה?" היא חושבת לעצמה
ונוגעת באמת החשופה ונוגעת בעצמה, מלטפת את שדה
ממוללת באצבע לחה את פיטמתה...
אנחות חרישיות מפלחות אינטימיות זכה וגופה,
נע כמו אדווה ביום קייץ מיוזע, המתנפצת
בהגיעה לחוף הבשורה..

היא מושכת את השמיכה ומקלסת רגליה בתוכה
"אני לא סתם שמנה" היא מהגגת עם מראה..
"אני חלק מתוכנית אלוהית מוזרה,
לשמור עליי בשליטה, שאחרת הייתי משתגלת
כמו שפנה..
כשאלוהים ברא ברוכת איברים,
הוא נתן בה עכבות ומעצורים, לנטרל
יצרים חבויים, מרדניים..."