כשאני שוכבת במיטה, קצת לפני שאני נרדמת, אני חולמת בהקיץ. אני
חולמת שאני במקום אחר. ולא, אני לא חולמת על פרחים ופרפרים
ושמיים כחולים. אני דווקא חולמת על סתיו אפור, על בית נטוש, על
שק שינה אחד, לי ולך. ואתה מסתכל לי בעיינים ואומר לי שאתה
אוהב אותי ושאתה רוצה להשאר ככה לנצח. ואנחנו שוכבים בשק שינה,
מחובקים, וכל הלילה מסתכלים אחד על השני. ואז בא הבוקר ואנחנו
מתעוררים. יותר נכון, אני מתעוררת, אבל אתה איתי בלב ולא תעזוב
לעולם! ובחוץ השמיים כחולים הציפורים מצייצות וכל אחד אחר היה
אומר שזה יום נפלא. אבל הוא לא, כי הוא בלעדייך.