=================================================
מעבירה אותי על דעתי
היא מעבירה אותי על דעתי.
אומר מילים
שלא תכננתי.
הדעת - נמוגה באופק.
היצר - נוסק לשחקים.
אני אוהב תחושה זו.
משועבד לה כליל.

עשרות פעמים ביום
חושב אודותיה, הוזה.
על שמה, תלתליה,
יפי גווה
המצטייר באויר
הנדחס בין
שידורינו.
טכנולוגיה מתוקה.

מוצף בנהר של פרטים,
ואינני יודע דבר.
מכיר כל תג
וכל תו.
הבל נשימתה,
רעד קולה.
מיהי?

פלאית הידפקה
על דלתי.
חוחית אדמונית
משולהבת.
הדביקה אותי בשלהבת.
וכעת - בעירה
בי שוררת.

נבוך, מבולבל,
גם נסער.
חושש מכל ערב קרב.
כוסס ציפורניים,
מביט בשעון.
סופר את הזמן שנותר.
שעות, רגעים.
משיכת יתר.
==========================================================
מעזבונו של המשורר הידוע צ.ו.ק שנמצא בעליית הגג (העזבון
והמשורר).
המשורר ציין לצד הגיגיו, שזוהי רק טיוטה. בקיץ - ישפר!