[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאיר סער
/
הפיתרון של שמוליק

מי שכבר למד לבגרות בהיסטוריה בטח כבר חרש את השואה, מלחמת
העולם השניה, ובקיצור, היטלר הצליח באמת ובלי כוונה במטרה שלו:
הוא הפך כמה ימים מחייו של כל מתבגר ישראלי לגיהינום, גם היום.
אני בטוח גם שתמיד הייתם קוראים ואומרים בהזדהות, כמה שאנחנו
מסכנים, מה עברנו שלא יהיה שוב טפו טפו טפו... אבל מה קורה אם
החבר הכי טוב שלכם, לאט לאט, בלי שמישהו ישים לב, יתחיל
להזדהות עם הצד השני? לא נעים.  
ברור ששמוליק לא קנה את כל הקטע של תורת הגזע, כי לא רצה לחסל
את עצמו, אבל הוא אמר לבד שלא היה מזיק אם היו מחטיפים לכמה
ערבים כמו שהגרמנים עשו ליהודים. וגם לא היה קורא לו היטלר
כשדיבר עליו, כי זה שם שמעורר אסוציאציות רעות. הוא תמיד קרא
לו אדולף, ידידו הטוב. מה שלא מובן קצת, זה איך שמוליק היה גם
קומוניסט, זה אולי דומה עם כל החיסולים, אבל מצד שני, פשוט לא.
אי אפשר להגיד שהוא באמת השתנה, כי כבר ראיתי אותו עושה דברים
כאלה. הוא פשוט חשב על דברים חדשים, כמו תמיד, והתחיל לצטט את
אדולף ברגעים שונים, כבר הכין ציטוט שיענה על כל שאלה בעולם,
הוא למד כל רעיון וכל דבר שמצא על אדולף. ובהפסד במלחמה? הוא
האשים את האישה, איך קראו לה אני לא זוכר. בכל מקרה, שמוליק גם
לא הבליט את זה יותר מדי והוא הסתפק רק ביציאות מוזרות, וכולם
התפקעו מצחוק איך הוא משווה פתאום כל מה שהמורה אומר לנאצים,
קומוניסטים ומה שזה לא יהיה. אמאבא שלו לא שמו לב, ועכשיו שאני
חושב על זה, רק אני ואולי עוד כמה ידענו על זה. ושתקנו.
בפעם הראשונה ששמתי לב לשמוליק, הנאצי, הוא דקלם לי בשקט את
הנאומים של היטל... אדולף, מילה אחרי מילה, והמשיך עם השטויות
שלו וסיפר לי על החלום שלו שהוא היה בקניון וראה פתאום את
אדולף ידידו הטוב עומד עם היד למעלה ושהוא הצדיע לו, וכולם
אחריו. טוב, נו... עם הזמן התחלתי לקבל את העובדה שהחבר הכי
טוב שלי פשוט... אדולף שכזה. הוא ידע לדבר כמוהו, הוא ידע כל
מה שהיטלר חשב עליו אי פעם: האידיאולוגיה, מערכים במלחמה,
תכניות מגירה, הכל! ואני פשוט עמדתי מהצד, וחייכתי אליו, צחקתי
איתו על כל דבר, משתף פעולה. חשבתי שיעבור לו, הוא כבר היה
קומוניסט מובהק ופתאום הוא האויב המושבע של... עצמו? לא נראה
לי. אז אמרתי לעצמי שבטח הוא סתם מבלף כמו תמיד. אבל הוא לא.
ואם אתם חושבים שהוא שכח מזה כמו כל שיגעון של גיל ההתבגרות,
שמעסיק אותך בדיוק שבועיים ואז שוכחים ממנו, אז אתם טועים.
שמוליק רק המשיך וידע עוד ועוד על מה שקורה. הוא טרף כל מילה
שהמורה הכניסה לו עם כפית, והוא אכל גם קינוחים, מספרים
ומהאינטרנט, בבית. ועם הזמן היה נדמה לי שהבחור כבר מוכן לחזור
בזמן ואף אחד לא ישים לב שהוא יהודי, חוץ מהעובדה שהוא עשה
ברית מילה, מה שאני לא חושב שעשו אז. אולי הוא עצמו יופתע
לגלות שהוא יהודי...
לקראת פסח כבר התחיל שוב לדבר איתי על חיסולים, "כמו בימים
הטובים במוסקבה". פה ושם קצת ליברליזם של המערב, וגם סיסמאות
מלחמה נגד הבריטים שלא מקיימים הבטחות, ליהודים. קצת נחמה. לא
יודע, כאילו בסה"כ שום דבר אצלו לא השתנה, הוא עדיין נשאר
משוגע, אבל לפחות היציאות שלו היו של לא רק של אלה שניסו
להשמיד את סבא. אז זרמתי עם זה.
יוני הגיע.
הבגרות בהיסטוריה מתחילה. שמוליק, ליום אחד, באמת הצליח להיות
כל דבר! הוא היה קומוניסט, איכר בברית המועצות. הוא היה גם
נציב בריטי, פלאח ערבי ופועל יהודי, בארץ ישראל, בין המלחמות.
הוא לא התעלם מרוזוולט, הנשיא האמריקאי האגדי, לא שכח גם להיות
סטאלין במלחמה הקרה. אבל יותר מהכל שמוליק גם היה יהודי שבגטו,
יהודי שביער, והיה גם היטלר, חתיכת היטלר כמו שהיטלר עצמו היה
גאה בו. וכמו שאמרתי מקודם, לכל שאלה שתהיה שמוליק כבר הכין
טענה, הסבר, מסקנה ונימוק. משהו מדהים, אני אומר לכם, עוד לא
היה כזה דבר, ולחשוב שאני לא האמנתי שהוא יצליח. רק ראה את
השאלות ובכל הבניין אתם שומעים צווחה "ישששש!!!!" ותוך שעה
וחצי הוא כבר היה בחוץ.  



"שיטת שמוליק" להיסטוריה: אם כבר לכתוב עבודה, אז תחיה את מה
שאתה כותב. אם חיים את זה, לא שוכחים את זה, והכי חשוב -
מבינים. פשוט, לא?
וכשכולנו ישבנו, באמצע הקיץ, וחרשנו לבגרות, שמוליק ישב לו על
הים, עם משקפי שמש וחיוך כי ללמוד הוא כבר סיים, זה מה שעשה כל
השנה, ועשה כמו גדול.
עד היום שמוליק חתום על ה100 הנקי ביותר שראיתי בהיסטוריה, ומה
הוא בסך הכל עשה? הוא רק ניסה לחקות, הבן אדם גאון! איך לא
חשבו על זה קודם אני לא מבין. ואחרי זה? הוא שכח את סטאלין, את
רוזוולט, שכח את כולם. אפילו להיטלר הפסיק לקרוא אדולף ושכח גם
אותו.
אבל למרות כל הצחוקים על איך הוא הרביץ בחינה, אני תמיד מפסיק
לחייך כשאני רואה איך הוא מסתכל על החתול שלי, במין תאווה
רצחנית שכזו. אולי עכשיו זה אני שמשתגע, אבל תמיד יש לי את
ההרגשה הזו, ששמוליק עדיין רוצה לקחת אותו, לסגור אותו בתנור
על חום גבוה, וללחוץ על הכפתור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בום טראח נשברה
הסרוויס הסיני
של אמא




זה ששבר...


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/1/02 0:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר סער

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה