עוד אחת לזרוק לקפל
עוד אחת לירוק ולקלל
עוד מישהי לבזבז ואז לקחת
עוד קבר אחד, עוד נשמה אחת.
תן לי עוד נשימה
מרוב חורים של אוויר אני כבר חנוקה
שוב התחושה הזאת של הבגידה,
איך החיים מוצאים דרך לתת לי סטירה.
הצחוק הזה שלך נשמע כול כך מת,
הנשמה בוכה מעצב,
לראות אותך מתמוטט.
נבלע פה באפור, כאילו בטעות,
כולא את השלווה, ומנסה למות.
עוד אחת לזרוק לקפל
עוד אחת לירוק ולקלל
עוד מישהי לבזבז ואז לקחת
עוד קבר אחד, עוד נשמה אחת.
איך צעקות כמו שלך, מנסרות את החמצן
קוברת את עצמי, רחוק מכאן.
הלב שלך מנותק וקר,
שוב משהו בי הפף מנוכר.
נבלע פה באפור, כאילו בטעות,
כולא את השלווה, ומנסה למות.
כאב של נפילה,
סימן כמו צלקת חרוט,
חומה של חופש, אין הפך לחירות. |
