מעניין כמה מכות מסוגל אדם לספוג עד שהוא נופל.
בכל מקרה, אני את שלי סבלתי.
נפלתי.
תמיד אומרים שלכל בעיה יש פתרון
ומה אם הבעיה היא החיים עצמם?
מה אם כל המכות שקיבלתי הפשיטו אותי מכל הגנה?
ומה אם נפלתי, ולעולם לא אשוב לעמוד על רגלי?
ומה אם התקווה היחידה שהיתה
נמוגה בלי להשאיר אחריה ולו זכר?
ומה אם כל הסבל, האיפוק וההמתנה היו לשווא?
אין כזה דבר סוף טוב
החיים לימדו אותי היטב.
הבעיה היא החיים.
הפתרון קורץ מעבר לפינה.
הוא מחייך אלי חיוך קר, אך מנחם.
הוא מדבר אלי בקול רך וענוג.
משכנע אותי שהעבר אינו קיים עוד
והעתיד לוט בערפל.
הוא מורה לי את הדרך.
היד שלי
אוחזת בסכין
רגלי מכופלות
גופי מכונס לכדור קטן
אני על הרצפה
האחיזה בסכין התהדקה
ואחר נחלשה
אני חופשייה
לנצח
הסוף. |